טו בשבט

ט"ו בשבט בסביבה  

מידע ופעילויות לחג טו' בשבט – החג יחול בתאריך 4/2/2015

פעילות 1 – פיסות מידע מעניינות ורלוונטיות לדיון כיתתי

מטרות: הבנת חשיבות איכות הסביבה והשפעת האדם עליה – בהקשר של ט"ו בשבט.

מידע על ט"ו בשבט והשפעת העצים על איכות הסביבה:

1. מהי הסיבה לחגיגת טו' בשבט?
תשובה: ראש השנה לאילנות. ציון תחילת וסיום שנה חקלאית. ביטוי לקשר בין העם היהודי לאדמתו
ובעיקר אדמת ארץ ישראל, עם מנהגים שונים הקשורים כולם לפירות ארץ ישראל ולשבעת המינים.

2. מדוע אוכלים בטו' בשבט דווקא פירות יבשים?
תשובה: בעבר הדרך היחידה להביא פירות מארץ ישראל הייתה בצורת פירות יבשים בלבד, בהיעדר
אמצעי קירור והמנהג השתרש גם בישראל.

3. מכירים שמות שמשמעות שמם היא צמח כלשהו?

4. מהו תהליך הפוטוסינתזה*?
תשובה: תהליך המתבצע בכל הצמחים ירוקים (בהם העצים). באמצעות: אור, מים ופחמן דו חמצני
(CO2) מייצר הצמח גלוקוז (סוכר) ופולט חמצן (O2).
תהליך הפוטוסינתזה הוא הבסיס לקיומם של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ ובו נוצר המזון עבור בעלי החיים שאינם מסוגלים לייצר חומרים אורגניים.
*המילה העברית לפוטוסינתזה היא: הטמעה.

5. מהי תרומת העצים לקיום האדם ולניקיון האוויר? מדוע זה הכרחי?
תשובה: העצים משמשים "ריאה ירוקה".
בלב האזור המזוהם בפחמן דו-חמצני, שהינו גז פסולת שפולטות המכוניות ופולטים בעת נשימתם
גם בני האדם ובעלי החיים – העץ השתול בשדרה שבעיר, אותו עץ שאנו מכנים "עץ נוי" הוא בעל
חשיבות רבה, בתהליך הפוטוסינתזה, העץ:
– קולט את הפחמן הדו-חמצני, מפחית את כמותו ו"מציל" אותנו מרעילותו.
– פולט לאוויר את גז החמצן ההכרחי לנשימת כולנו.

6. איזה השפעות סביבתיות חשובות נוספות יש לעצים?
תשובה: העצים –
א) מסננים וסופגים כמויות גדולות של אבק.
ב) מסייעים בחדירת מים טובה יותר לקרקע.
ג) צל העץ מקטין את עומס החום לטמפרטורה נמוכה ב-4-5 מעלות צלזיוס מזו שבשמש הישירה.
ד) פירות העץ משמשים למאכל וחלקים שונים ממנו משמשים לתרופות.
ה) מסתירים את מקורות הרעש ומסייעים בהפחתת הרעש.
ו) משמשים בית גידול ליצורים רבים: ציפורים, דבורים, חיפושיות…
ז) משמשים לאדם מקור הנאה לשהות בחיק הטבע, לפקניקים, לטיפוס…
ח) חלק מהנוף והטבע, עם מופעים מרהיבים לפי עונות השנה.

7. מדוע נעלמים היערות?
תשובה:
א) האדם משתמש בעצים כמקור אנרגיה.
ב) חקלאים כורתים יערות רבים כדי להכשיר שטחים לגידול צמחי נוי.
ג) האדם משתמש בעצים כדי לבנות בתים וליצור נייר.
ד) יערות רבים נכרתים כדי להגדיל את שטח הבנייה לאוכלוסייה המתרחבת.
ה) האדם משתמש בשטחי יערות רבים כשטחי מרעה לתעשיות המזון הגדולות, לדוגמא- מקדונלדס.

8. מה אנחנו יכולים לעשות כדי להציל את העצים והיערות?
תשובה: לעשות שימוש בנייר משני צידיו, למחזר נייר, להכיר את העצים בסביבה הקרובה ולטפח
אותם, לטעת עצים חדשים…

פעילות 2 – התבוננות, תכנון וטיפוח הגינה הקיימת

מטרות הפעילות: לתת הזדמנות להתנסות במגע עם האדמה ותכנון גינה נעימה ופעילה.

מהלך הפעילות: בטו בשבט נהוג לטפח את הגינה: בשנת השמיטה איננו שותלים אבל יכולים עדיין לנקותה מעשבים. מומלץ לצאת אל המתחם שלכם, לגינה – להתבוננות מה קיים בשטח וביצוע פעילות לטיפוחו של אותו טבע הקרוב: ניכוש עשבים, פיסול סביבתי, סידור השטח מחדש וכדומה.

כמו כן, בכל שנה מלבד בשנת שמיטה – נהוג לשתול צמחים ולטעת עצים. השנה מומלץ לתכנן לקראת השתילה – שתוכל להתבצע בתאריך נוח שיקבע לאחר ראש השנה תשע"ו (יחול ב-14 בספטמבר 2015).

פעילות 3 – סדנאות מחומרים בשימוש חוזר

סדנה 1 – עציצים מקופסאות שימורים / קופסאות פלסטיק
חומרים: פחיות שימורים, קופסאות פלסטיק, פטיש ומסמר, שאריות בד / סרטים, אדמה.

אפשר להכין אין ספור עציצים כאלה, לזרוע בהם זרעי פרחים או תבלינים וליהנות מהם כל השנה או להעניק כמתנה מקורית מעשה ידיכם. הילדים נהנים מאוד משלב היצירה ובהמשך – לראות את העציצים מעשי ידיהם גדלים ופורחים ולומדים לטפל בעציצים.
לחסרי סבלנות: שתילים קטנים וזולים (אמנון ותמר, פטוניה)
לבעלי סבלנות: פקעות / בצלים / זרעים (להתאים את הכמות לגודל הקופסא)

הוראות הכנה:
1. שוטפים את קופסת השימורים / הפלסטיק (יש לנהוג בזהירות עם השוליים החדים של קופסת השימורים),
אם יש תווית הניתנת להסרה – מקלפים אותה בקלות.
2. הופכים את הקופסא ובעזרת פטיש ומסמר מנקבים לפחות חמישה חורים בתחתית הקופסא.
3. מקשטים את הקופסא כיד הדמיון ובהתאם לחומרים שיש לנו (מלפפים שאריות בד וכדומה).
4. מתחת לקופסא מניחים מכסה מפלסטיק מתאים בגודלו לקופסא.
5. ממלאים את הקופסא באדמה ושותלים את השתיל / זורעים את הזרעים. משקים וממתינים בסבלנות.

סדנה 2 – עציץ אוטונומי
חומרים: בקבוקים, מספריים, אדמת שתילה, זרעים.

הוראות הכנה:

1. חותכים באמצע בקבוק פלסטיק ומפרידים אותו ל-2 חלקים.
2. באמצעות מספריים עושים חור בפקק של הבקבוק.
3. חותכים משארית בד כותנה רצועה ארוכה.
4. מכניסים את הרצועה דרך החור בפקק, משאירים זנב ומלפפים את השאר במיכל.
5. הופכים את החלק עם הפקק ומכניסים לחצי העומד, הזנב צריך להגיע לקרקעית המיכל.
6. מוציאים, ממלאים את החלק עם הפקק עם אדמת שתילה עם קצת קומפוסט.
7. זורעים – זרע אחד / שניים בלבד, כיוון שהמיכל קטן.
8. בשלב זה ניתן להניח חזרה בתוך החלק העומד.
9. כאשר מגיעים הביתה / למקום בו רוצים להניח את העציץ – מוציאים בעדינות את החלק עם האדמה, ממלאים את החלק התחתון במים ומכניסים לתוכו שוב את החלק עם הפקק המלא באדמה.
10. מניחים באור, תוך מספר ימים תוכלו לראות את הצמח מציץ החוצה.
11. אין צורך להשקות מלמעלה – ההשקיה נעשית ביניקה מהמים הנמצאים בתחתית המיכל.

סדנה 3 – תיק מחולצה
חומרים: מספרי בד, חולצות טריקו.

הוראות הכנה:
1. גוזרים את הצווארון והשרוולים.
2. מקפלים את שני התפרים אחד על השני.
3. גוזרים את החלק התחתון לפסים ברוחב 4 ס"מ בערך.
4. קושרים כל פס קדמי עם האחורי בקשר כפול.
5. הופכים אם רוצים (כדי שהקשירות יהיו בפנים).
סדנה 4 – ארנק מאריזת חלב
חומרים: קרטוני חלב, דבק דו-צדדי, מספריים גם פה אופציה לקישוט- דבק, מגזינים/ גועש.

הוראות הכנה:
1. ניקוי הקרטון: ממלאים את הקרטון במעט מים, מערבבים בתנועה סיבובית מהירה ושופכים.
2. פותחים במשיכה עדינה את החלק העליון של קרטון החלב, מחזירים את הפקק ומניחים הפוך לייבוש.
3. מסירים עם סכין יפנית או מספריים את ריבוע התחתית.
4. משטחים את הקרטון כשהפקק כלפיי התקרה.
5. גוזרים את הקצוות העליונים משני הצדדים באלכסון – מורידים קצוות משולשים.
6. מקפלים צד אחד פנימה ומיישרים את הדפנות.
7. מוציאים החוצה את הקיפול, משטחים ומהדקים את הקיפולים בשני הצדדים.
8. מקפלים את הקרטון לשלושה חלקים כשהחלק העליון מכסה את הפקק.
9. גוזרים את הדפנות של החלק שמכסה את הפקק, מכניסים את הלשונית הפנימית לחלק האמצעי וכך יוצרים את כיסי הארנק.
10. פותחים את הפקק וצובעים את הפתח עם טוש, מכסים עם הלשונית ומהדקים – כך מסמנים היכן לגזור את העיגול.
11. גוזרים את העיגול לפקק, מכניסים את הפתח לחור וסוגרים את הפקק – הארנק מוכן לשימוש!

סדנה 5 – משקאות בריאים
חומרים: לחליטות צמחים קרות: היביסקוס, לימונית, לואיזה, נענע הרבה קרח, ממתיקים טובים- דבש תמרים, סטיביה, מי תמרים.

חג טו' בשבט שמח מכולנו,

צוות המרכז לחינוך סביבתי פ"ת

סיגל, צביקה, יפעת, ארתור ויואל

נכתב ע"י: סיגל שפי אשר, מנהלת המרכז לחינוך סביבתי, אגף איכות הסביבה (תשע"ה, 29.1.15)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s